תחזיות

עדכון תחזיות כלכליות בעקבות התגברות משבר הקורונה

12 לאפריל 2020 | סני זיו

משבר הקורונה

משבר הקורונה מתרחב והתחזית הכלכלית נראית עגומה. המשק הישראלי נכנס לסגר כמעט מלא עד לאחר חופשת הפסח כאשר לא ידוע כרגע מתי צפוייה חזרה לפעילות כלכלית ובאיזה עצימות. בישראל כרגע מעל 4000 חולים – מעל -70 מהם במצב קשה. בינתיים, הממשלות ברחבי העולם מפעילות תוכניות פיסקליות בהיקפים גדולים והבנקים המרכזיים מורידים ריביות ומשיקים תוכניות לרכישת אג"ח ממשלתיות ונכסים אחרים. גם בישראל צפויה להתפרסם בימים הקרובים תוכנית סיוע רחבה. על פי הנתונים כרגע התוכנית תכלול חבילה של צעדים בהיקף של 80 מיליארד שקל, כ-40 מיליארד ממנה באמצעות התקציב.

 

תרחישי מאקרו למשק בעקבות משבר הקורונה

בתנאים הנוכחיים קשה כמובן לקבוע את היקף הפגיעה הצפוי בתוצר ואת מהירות ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה. המציאות הכלכלית מוכתבת במידה מוחלטת מהיקף התפשטות הנגיף ועוצמת הסגר על הפעילות הכלכלית. עם זאת, תוואי ההתפתחות הכלכלית בשנתיים הקרובות יוכתב במידה רבה גם מהמדיניות הכלכלית של הממשלה בחודשים הקרובים.

בשלב זה הרצנו שני תרחישים ראשוניים לכימות השפעות פוטנציאליות של משבר הקורונה על הפעילות הכלכלית

תרחיש 1 (תרחיש מסוג V): חזרה הדרגתית לפעילות לאחר חג הפסח עד לפעילות מלאה של המשק בחודש יוני. על פי תרחיש זה התוצר צפוי להתכווץ ברביע הראשון של 2020 ב-3% ואילו ברביע השני קצב הירידה בתוצר יואץ ל-12%. אולם, צפויה חזרה לפעילות מלאה ברביע השלישי של השנה עם צמיחה של 18%. בתרחיש זה התוצר יתכווץ בשנת 2020 ב-3.1% אבל ייגדל בשנת 2021 ב-6.9%. על פי תוואי זה, המשק חוזר בסוף 2020 לרמת התוצר שאפיינה אותו בשנת 2019, אולם גם בסוף שנת 2021 התוצר עדיין יהיה נמוך ב-3% ביחס לתוואי התוצר הפוטנציאלי לפני המשבר. שיעור האבטלה בתרחיש זה צפוי לעמוד על 16.3% ברביע שני ועל 8.5% בשנת 2020 בממוצע. בשנת 2021 הצפי הינו לירידה באבטלה ל-6%. הגירעון בתקציב בשנת 2020 צפוי להגיע ל-98 מיליארד שקל המהווים כ-8.5% מהתוצר ואילו יחס החוב תוצר יזנק ל-67% בסוף השנה. 

 

סיכום תחזיות כלכליות למשבר הקורונה

 

תרחיש 2 (תרחיש מסוג U): תרחיש זה מניח חזרה לפעילות הדרגתית רק החל  מחודש יולי ופעילות חלקית במינונים שונים עד לסוף השנה. בתרחיש זה הפעילות הכלכלית נפגעת גם בשנת 2021, ההשקעות במשק צפויות לרדת בשיעור חד כמו ההוצאות של משקי הבית. פירמות רבות ייסגרו ושיעור האבטלה יישאר גבוה. הכלכלה תיכנס למיתון מתמשך. גירעון הממשלה בתרחיש זה צפוי להגיע בשנת 2020 ל-120 מיליארד שקל ויחס חוב תוצר יגיע בשנת 2020 ל-70%. אנו מעריכים שהממשלה, בתוואי זה, תעלה מיסים ותקטין הוצאות בשנת 2021 ולכן המיתון יימשך. בתרחיש זה התוצר יתכווץ בשנת 2020 ב-13% ויחזור לרמה של 2019 רק בסוף שנת 2021. בתרחיש זה התוצר בסוף שנת 2021 נמוך ב-6% בהשוואה לתוצר הפוטנציאלי.

 

תוכנית הסיוע הממשלתית

על פי פרסומים היקף התוכנית המתוכנן הינו 80 מיליארד שקל, רק 40 מיליארד הינם באמצעות התקציב. התוכנית כוללת דמי אבטלה משופרים, מענקים לעצמאים ולעובדים מעל גיל 67, קרן סיוע לעסקים בסך של 5 מיליארד שקל. הנחות משמעותיות בארנונה ודחיית תשלומי חובה. היקף התוכנית המתוכנן בישראל מהווה כ-5.6% מהתוצר, מזה רק 3% באמצעים תקציבים. היקף הצעדים הפיסקלים במדינות אחרות גבוה יותר ועומד על 9% מהתמ"ג בארה"ב, 11% ביפן ו-11% בגרמניה. עם זאת, עדיין לא ברור מה משך התמיכה הנידרשית בשכירים ובעצמאים ובאיזה היקף ולכן המספרים הינם בגדר הנחה. להערכתינו, נידרשית תוכנית מאסיבית יותר תוך תמיכה ישירה בתזרים המזומנים של עסקים קטנים ובינונים והגדלת משקל המענקים למיגזר העסקי על חשבון הלוואות בערבות ממשלתית.

דגשים: תוכנית הסיוע הממשלתית צפוייה לעמוד על 80 מיליארד שקל מתוכן כ-40 מיליארד באמצעים תקציבים. היקף ההוצאה התקציבית מהווה פחות מ-6% מהתוצר ופחות מ-3% בהזרמה תקציבית ישירה ולא יספיק אם המשבר יתארך .

 

הקמת ממשלה חדשה
מבחינה כלכלית, הקמת ממשלה חדשה תאפשר להעביר תקציב דו שנתי לשנים 2020-2021 ולשחרר תקציבים, בשלב ראשון לטיפול במשבר הקורונה ובשלב שני לתפעול שוטף של מערכות בריאות, חינוך ותחבורה. הקמת ממשלה לאחר שלוש מערכות בחירות תגדיל את הוודאות הכלכלית ותשפר את מעמדה של ישראל בחברות דירוג האשראי.

דגשים: הקמת ממשלה לאחר שלוש מערכות בחירות תאפשר להעביר תקציב  לשנים 2020-2021 ולשחרר תקציבים, תקטין את אי הוודאות הכלכלית ותשפר את מצבה של ישראל אצל חברות דירוג האשראי

 

אינפלציה

קצב האינפלציה בשנה הקרובה יושפע מעלייה באבטלה, ירידה חדה בביקושים המקומיים וירידת מחירי הנפט. מצד שני, מחסור במוצרים כגון ציוד רפואי, מוצרי מזון וכד', הפרעות בשרשרת הייצור לצד הפיחות בשקל פועלים לעלייה בחלק מסעיפי המדד. כמו כן,  לא ברור כרגע כיצד הלמ"ס תמדוד את המחירים של המוצרים שאינם קיימים כרגע (למשל נסיעות לחו"ל). בהמשך השנה, האוצר עשוי לעלות מיסים על חלק ממוצרי הצריכה על מנת לממן את הגירעונות הגבוהים. למשל העלאת הבלו על הדלק, העלאת המס על סיגריות וכד'. מדד הדיור, המודד את מחירי חוזי שכר דירה מתחדשים (24% ממדד המחירים), צפוי להתמתן מאוד עקב הירידה החדה בביקושים לדיור בשכירות. על פי אומדנינו, המדדים הקרובים יהיו נמוכים: מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.3%, אולם, מדד אפריל צפוי לרדת ב-0.4%. אנו מעריכים שלא יהיה שינוי במחירים בשנת 2020 (אינפלציה 0%).  

דגשים: האינפלציה שהייתה נמוכה עוד לפני המשבר, צפוייה להמשיך לרדת בעקבות ירידה חדה בביקושים המקומיים, עלייה באבטלה, ירידה במחירי הנפט וירידה בסעיף הדיור. השפעת המשבר על האינפלציה תהיה דפלציונית.

סיכום תחזית מוניטרית לשנים 2020-2021 (בתרחיש 1, מסוג V)

 

 

מדיניות ריבית

הבנקים בעולם נוקטים במדיניות מוניטרית מרחיבה בעקבות משבר הקורונה. בארה"ב, בריטניה, יפן  ומדינות נוספות הריביות הופחתו והבנקים פועלים להגדלת הנזילות בשווקים. בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית ל-0.1% בפגישת הועדה המוניטרית בשבוע הבא, אם כי הבנק לא רואה בריבית את כלי המדיניות העיקרי שלו והוא בעיקר מפעיל כלי התערבות להבטחת זרימת אשראי למיגזר העסקי (הקטנת יחסי ההון של הבנקים) ופעילות רחבה בשוק האג"ח הממשלתי באמצעות רכישות אג"ח ובשוק המט"ח באמצעות עיסקאות החלף.

דגשים:  בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית ל-0.1% בפגישת הועדה המוניטרית ב-6 לאפריל. עם זאת, הבנק לא רואה בריבית את כלי המדיניות העיקרי והוא צפוי להמשיך לתמוך בפעילות השווקים באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות, אספקת נזילות לשוק המט"ח ואבטחת המשך אספקת אשראי על ידי הבנקים המסחריים.

שערי חליפין

התנודתיות בשקל גברה מאוד בשבועות האחרונים עם התפשטות נגיף הקורונה. הירידות בשוק המניות בעולם  הגדילו מאוד את הביקוש של המוסדיים למט"ח לצרכי של הגדלת בטחונות. בנק ישראל סיפקת נזילות במט"ח לבנקים המסחריים באמצעות עסקאות החלף ושינה את המגמה בשוק המט"ח. המאזן החיצוני של ישראל יציב כרגע ווהעודף בחשבון השוטף צפוי להישמר. מצד שני, יציאת כספים של משקיעים זרים לצד בריחה לדולר כמקלט בטוח עשוייה להאיץ מחדש את הפיחות.  אנו מניחים שער חליפין של 3.7 שקל לדולר להמשך השנה.

דגשים:  בשלב זה, לישראל עודף של נכסים על התחייבות ועודף גבוה במאזן השוטף הניתמך על ידי הפקה וייצוא גז טבעי ופעילות של חברות טכנלוגיה. עוצמת הפיחות תלוייה בעוצמת המיתון ובהמשכו. אנו מעריכים שער של 3.70 שקל לדולר בסוף שנת 2020.

 

נספח א': תחזיות מחירים, שערי חליפין וריבית (חודשי)

אוגוסט 2019 - דצמבר 2021

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הבהרה

התחזיות המופיעות בחוברת זו מבוססות על מודל של חברת מאקרו אנליטיקס בע"מ המושתת על נתונים מיקרו-כלכליים ומאקרו-כלכליים. התחזיות עשויות שלא להתממש עקב מגוון רחב של סיבות, ביניהן זעזועים במחירים בינלאומיים, משברים מקומיים ועולמיים, שינויים בהתנהגות מדיניות ממשלתית וכו'. יתר על כן, הערכים שיתממשו בפועל עשויים לסטות בצורה חדה ופתאומית מהתוואי המוצג כאן.

 

חברת מאקרו אנליטיקס בע"מ, או מי מעובדיה, לא יהיו אחראים בשום צורה שהיא במקרה של אי התממשות התחזיות וההערכות מכל סיבה שהיא. אי התממשותן של התחזיות וההערכות לא יהווה עילה לתביעה כל שהיא בגין נזקים ישירים או עקיפים שיגרמו למשתמש בתחזיות.

 

חומר זה מיועד לשימוש בלעדי של חברתכם ואין להעבירו לגורם שלישי, שאינו נמנה על עובדי החברה עצמה, ללא הסכמה בכתב ומראש מחברת מאקרו אנליטיקס בע"מ.

צור קשר

info@macro-analytics.co.il

החשמל 33, תל אביב 6511707

  • Twitter - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

© 2020 כל הזכויות שמורות למאקרו אנאליטיקס

  • White Twitter Icon
  • White LinkedIn Icon