תחזית כלכלית עכשווית

תחזיות מאקרו כלכליות

ספטמבר 2020

תחזיות מאקרו כלכליות ישראל

מצב המשק לקראת הגל השני של הקורונה:
האינדיקטורים לפעילות הכלכלית בחודשים מאי-יולי הצביעו על עלייה בפעילות הכלכלית. חלק מהמדדים אף גבוהים ביחס לרמה המקבילה לפני שנה, למשל: מכירות דירות, פדיון ענפי המשק, מכירת כלי רכב, מכירות ברשתות השיווק, רכישות בכרטיסי אשראי וייצור תעשייתי. גם נתונים  חלקיים לחודש אוגוסט ניראים חיוביים עם עלייה חדה בהכנסות ממיסים. ואולם, הגידול בתחלואה והטלת הסגר גם אם בשלב זה חלקי, עתידים להאט מאוד את ההתפתחות הכלכלית. סקרי אמון הצרכנים וסקרי הציפיות בתעשייה משקפים את החשש מהאטה בפעילות בחודשים הקרובים וגם נתוני האבטלה שנותרו גבוהים בחודש יולי ובמחצית הראשונה של חודש אוגוסט, מראים כי המשק רחוק מהתאוששות. בנוסף, אינדיקטורים לצריכה הפרטית עלולים להטעות כאשר ההוצאות המקומיות של ישראלים גדלות עקב עצירת הנסיעות לחו"ל (באוגוסט 2019 יצאו 1.1 מיליון ישראלים לחו"ל), ואולם, הוצאות אלו מקוזזות על ידי הירידה בהוצאות זרים  בישראל ולכן לא תהיה להם השפעה מהותית על התוצר. .

תחזית צמיחה לשנת 2020 ו-2021 

בהתאם למדדים האחרונים קצב הצמיחה ברביע שלישי  יהיה חיובי אם כי קשה לקבוע את עוצמתו התלוייה בהיקף הפעילות בחודש ספטמבר. במדינות בהם התחלואה ירדה משמעותית הצפי הינו לצמיחה מהירה ברביע שלישי. בסין’ בה המגיפה מקדימה ברבעון את מדינות ה-OEDC, התוצר צמח ברביע שני בשיעור של 11.5% לאחר ירידה של 10% ברביע הראשון של שנת 2020. אנו מעריכים, שעוצמת התיקון בישראל ברביע שלישי תהיה חלשה יותר עקב התחלואה הגבוהה, הסגרים  הנקודתיים, היעדר תקציב וממשלה מתפקדת. להערכתינו התוצר בשנת 2020 יירד בשיעור של 4.7%.   

 


תקציב המדינה:

תקציב המדינה: הגירעון בחודש אוגוסט הסתכם ב-17.3 מיליארד שקל ו-8.1% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. באוגוסט נירשמה עליה בהכנסות ממיסים ביחס לאוגוסט לפני שנה, כניראה כתוצאה מגידול בצריכה בחודש אוגוסט לאחר שישראלים רבים יצאו לחופש בישראל. ההוצאות בתקציב גדלו בקצב של 42% ביחס לחודש המקביל לפני שנה. העצירה בהפקדות של הביטוח הלאומי (לעומת פירעון קרן וריבית בסך של 20.6 מיליארד לביטוח הלאומי) מגדילה מאוד את הגירעון גם ביחס לירידה בהכנסות ולגידול בהוצאות. הממשלה צפוייה לאשר תוספת של 11 מיליארד שקל להוצאות ייעודיות (קופסאות) והגירעון השנה צפוי להגיע לכ-11% מהתוצר. זהו גירעון חסר תקדים והגבוה ביותר מאז 1985. חוב הציבורי צפוי להגיע -73% מהתוצר בסוף שנת 2020 ולכ-74% בסוף שנת 2021.


עבודה ושכר:

שיעור האבטלה הרשמי שפורסם על ידי הלמ"ס לשבועיים הראשונים של חודש אוגוסט עמד על 12.1% ירידה קלה ביחס לחודש יולי כ-12.3%. מספר הנעדרים מעבודה עקב הקורונה ירד אבל מנגד חלה עלייה במספר המובטלים וכן  גדל מספר  העובדים שפוטרו וויתרו על חיפוש עבודה. שירות התעסוקה דיווח על 779 אלף מובטלים וטוען כי חלק ממחפשי העבודה אינם נירשמים על ידי הלמ"ס.

מאזן התשלומים:

נתוני הרביע השני מצביעים על עודף של 1.8 מיליארד דולר וכ-5 מיליארד דולר ב-12 החודשים האחרונים. מגמת הירידה בייצוא צפוייה להיעצר בחודשים הבאים עקב צפי לגידול בהיקפי הסחר הבינלאומי. הירידה בקצב הגידול של הביקושים המקומיים שתימשך לתוך שנת 2014, לצד החלפת ייבוא דלקים בגז טבעי צפוייה להחריף משמעותית את בעיית העודף במאזן התשלומים ולפעול לההמשך התחזקות השקל בשנת 2014. 


אינפלציה:

מדד יולי עלה ב-0.2% כתוצאה של עליות במחירים הדלקים (4.3%), מוצרי מזון (0.1%) וחופשות בארץ (5.8%). ייתכן שמחירי המזון הושפעו מחשש לסגר נוסף ביולי. מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-5.9% בהתאם לעונתיות הרגילה. מדד הדיור, המשקף את מחירי חוזי שכר דירה מתחדשים עלה ב-0.2%, קצב המבטא התמתנות נוספות במחירי השכירות.  

ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.4%, תוך עליה של 1.3% במדד הדיור. קצב העלייה במדד הדיור (חוזי שכ"ד מתחדשים) נמוך בהשוואה לשנים קודמות ועשוי להצביע על שינוי מגמה. המדד ללא מוצרים שבשליטת הממשלה (חשמל, מים, תחבורה ציבורית), מחירי הדלקים ומחירי הירקות והפירות עלה בשיעור שנתי של  0.5%, נמוך מהגבול התחתון של  יעד האינפלציה. 

מדד אוגוסט צפוי לעלות ב-0.2% בשל עליה עונתית במחירי הדיור (מחירי הדיור עולים בחודשי הקיץ), מחירי הפירות והירקות והחופשות בארץ. בספטמבר צפוי מדד ללא שינוי ובאוקטובר 0.2%. האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפוייה להגיע ל-0.3%. העלאת מיסים במהלך שנת 2021 תעלה את שיעור האינפלציה ב-0.5 נקודת האחוז. למרות הקורונה, אינפלצית הליבה חוזרת בהדרגה לתחום החיובי. מחירי השכירות (חוזי שכ"ד מתחדשים) ממתנים את עליות המחירים

שערי חליפין:

הלחצים להתחזקות השקל נמשכים ובנק ישראל נזקק להתערבות קבועה על מנת לקזז את עודפי ההיצע של המט"ח. נתוני מאזן התשלומים נותרו חיוביים והצפי השנה הינו לעודף גבוה בחשבון השוטף בדומה ואף יותר משנת 2019 (בעקבות הירידה במחירי הנפט והדלקים). הממשלה גייסה 10 מיליארד דולר בשווקים הבינלאומים שהגדילו את היצע המט"ח. העליות בשוקי המניות בעולם הקטינו את הדרישה של המוסדיים למט"ח לסגירת חשיפות ופעלות להתחזקות הדולר. בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח במטרה להגן על שער השקל אולם יאפשר לשקל להתחזק קלות.


הריבית:

בנק ישראל לא שינה כצפוי את הריבית במשק וגם בהודעת הריבית לא חל שינוי מהותי. הסיכוי להפחתת ריבית נוספת או לריבית שלילית נמוך כרגע ובנק ישראל ימשיך להעדיף מדיניות של התערבות באמצעת רכישת אג"ח ממשלתי וקונצרני

עדכון תחזיות בעקבות פרסום נתוני הצמיחה לרביע שני ומדד יולי 2020

והתערבות בשוק המט"ח.

ריכוז פרמטרים - ישראל

תחזיות מאקרו כלכליות - כלכלה עולמית

כלכלה עולמית:

הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה לנוע בקצב איטי כאשר מרבית נתוני הצמיחה לרבעון השלישי מראים על יציבות ברמה נמוכה (ארה"ב, איחוד אירופי). עיקר החולשה מתרכזת בתעשייה והחלשות הסחר העולמי נמשכת. הסיכונים ממוקדים במלחמת הסחר ובתהליך הברקזיט בבריטניה. קצב הצמיחה של הכלכלה העולמית יישאר כ-2.7% בשנת 2020 בדומה לשנת 2019 (2.5%). 


מדינות מפותחות:

התוצר בארה"ב צמח ב-2.1% ברביע השלישי בהתאם לציפיות ובדומה לצמיחה ברביע שני. הגידול במועסקים הסתכם ב-266 אלף ועודכנו כלפי מעלה נתוני אוקטובר. הנתונים מראים כי המשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב של 2% לשנה, קצב הנמוך מקצב הצמיחה הפוטנציאלי שלו. קצב הצמיחה בשנת 2019 צפוי להגיע ל-2.3% ולכ-2% בלבד בשנת 2020 (לעומת 1.7% בשנת 2013). שוק העבודה ממשיך להיות הדוק. 

 

שווקים מתעוררים:

רוב הנתונים לשווקים המתעוררים נותרו חלשים. הצמיחה מואטת והצפי לסיום ההרחבה הכמותית בארה"ב מגדיל את החששות מבריחת הון. בסין נתונים חיוביים עם גידול של מעל 10% בייצור התעשייתי ועלייה של מעל 20% בהשקעות (תשתיות תחבורתיות, מפעלי מים וחשמל). גם הייצוא בהתאוששות. קצב הצמיחה בסין צפוי לעלות. במקביל לכך הרשויות הכריזו על מתווה לרפורמות לחיזוק השוק החופשי בעשור הקרוב, ונגיד הבנק המרכזי הודיע על כוונה להגמיש את משטר שער החליפין.בשאר המדינות המתפתחות הפאניקה נחלשה אולם הבעית נישארו. השווקים הגיבו בחיוב לדחיית ההאטה בקצב ההרחבה הכמותי. וקצב הצמיחה נמשך אולם בהודו הדיווח הינו על קצב צמיחה נמוך, ברוסיה קיפאון בתוצר, גם בברזיל קצב הצמיחה מאכזב עם עם ירידה בייצוא לסין, וירידה בקצב הגידול של הצריכה הפרטית. החשש מנסיגה הדרגתית מתוכנית ההרחבה הכמותית בארה"ב הכניסה את השווקים במדינות המתפתחות לחשש תוך ירידות חדות במחירי איגרות החוב ופיחותים במטבעות. בחלק מהמדינות נרשמה עלייה בריבית על מנת להתמודד עם בריחת המט"ח.  


הלחצים אינפלציוניים במדינות המפותחות בשפל 

בארה"ב ואירופה שיעורי האינפלציה נמוכים ביותר, בעוד שבבריטניה ויפן קצב  האינפלציה  מתייצב על מעל 2%. הירידה במחירי הנפט ובמחירי הסחורות מעודדת את ירידות המחירים. החלשות המטבעות של המדינות המתפתחות פועלים להעלאת קצב האינפלציה במדינות המתפתחות. קצב האינפלציה במדינות המפותחות צפוי להישאר נמוך מלבד ביפן בה ההרחבה הכמותית מניעה את עליות מחירים וכן בבריטניה בה קצב האינפלציה מעל 2%. בארה"ב ובאיחוד האירופי האינפלציה צפוייה להישאר מתחת ל-2% עקב החולשה בביקושים. 


שערי החליפין:

הדולר נחלש החודש בעקבות המשברים הפוליטים בארה"ב ודחיית הצמצום הכמותי. להערכתינו, התחזקות הדולר תתחדש בחודשים הבאים. הכלכלה האירופית חלשה היום מהכלכלה האמריקאית בכל פרמטר: הצמיחה בכלכלה האמריקאית גבוהה יותר, שיעור האבטלה בארה"ב נמוך יותר, ארה"ב בסיומו של משבר החוב ותהליך הקטנת רמת המינוף, בארה"ב צפוייה נסיגה מתוכנית ההרחבה הכמותית ואילו שיעור הריבית באירופה צפוי להמשיך לרדת. פתרון חלקי של בעיית החוב באירופה הינו פיחות מסויים בשער האירו ביחס לדולר ולמטבעות אחרים. 


נידחה צמצום רכישות האג"ח בארה"ב 

צפי לעלייה בריבית האמריקאית רק בשנת 2015. הבנק האירופי הפחית את הריבית בהתאם לציפיותינו לכ-0.25% . ההחלטה באה בעקבות צמיחה נמוכה וירידה חדה באינפלציה. צפי גם להרחבה כמותי מסויימת (ltro) במדינות האיחוד לאחר שבשנה האחרונה צוצמם מאזן הבנק המרכזי האירופי במחצית (בעקבות אי הנפקת אג"ח חדשות במקום אלו שמגיעות לפדיון). הפד ימשיך לחכות (כנראה עד מרץ 2014) עד שיתחיל בצמצום של קצב ההרחבה הכמותית. בינתיים הבנק המרכזי בבריטניה עשוי להתחיל לעלות ריבית בעקבות הנתונים החיוביים שם. במדינות המתפתחות שיעורי הריבית הקצרה בעלייה (ברזיל, אינדונזיה, הודו וטורקיה), עקב הלחצים האינפלציוניים שנוצרו בעקבות הפיחותים במטבע וכן ניכרת התערבות מאסיבית של הבנקים המרכזיים ברכישות מטבע מקומי. 


מחירי הנפט

תחזית מחירי הנפט לשנת 2014 משקפת גורמים כלכליים בסיסיים הכוללים גידול חזוי בעודף כושר הייצור של מדינות OPEC וגידול בהיצע מצד מדינות צפון אמריקה לצד ביקושים מתונים מצד אירופה וסין עקב קצב צמיחה מתון של הכלכלה העולמית. האצת הצמיחה בארה"ב צפוייה להביא לגידול בביקוש. הסיכונים הגיאופוליטים פחתו עם סיום המשבר בסוריה ועם ההסכם המסתמן עם איראן.


המשך תנועה בטווח צר של מחירי הסחורות 

מחירי הסחורות החקלאיות ירדו בשיעור חד בחודשים האחרונים, אם כי הם עדיין נמצאים ברמה גבוהה יחסית. מחירי הסחורות התעשייתיות צפויים לעלות עם ההתאוששות בכלכלה העולמית אולם יישארו מתחת לרמה של 2011.

 

ריכוז פרמטרים - עולם

צור קשר

info@macro-analytics.co.il

החשמל 33, תל אביב 6511707

  • Twitter - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

© 2020 כל הזכויות שמורות למאקרו אנאליטיקס

  • White Twitter Icon
  • White LinkedIn Icon