תחזית כלכלית עכשווית

תחזיות מאקרו כלכליות

מרץ 2020

תחזיות מאקרו כלכליות ישראל

משבר הקורונה:
משבר הקורונה נמתרחב והתחזית הכלכלית נראית עגומה. המשק הישראלי יוצא לסגר כמעט מלא עד לאחר חופשת הפסח כאשר לא ידוע כרגע מתי צפוייה חזרה לפעילות כלכלית ובאיזה עצימות. היקף התפשטות המגיפה גדל. בישראל כרגע מעל 2000 חולים – כ-41 מהם קשה ו-8 מתים כאשר המספרים מתעדכנים מידי יום. הנתונים מסין מעודדים ומראים כי לאחר 60 יום של סגר כמעט מוחלט רמת ההדבקות ירדה מאוד. לעומת זאת, באיטליה וספרד למרות הסגר של כשבועיים נמשכת ההידבקות בקצב גבוה אם כי מספר הנידבקים והמתים מתייצב. הממשלות ברחבי העולם מזרימות סכומים גבוהים לתמיכה בעובדים ועסקים וגם בישראל צפויה להתתפרסם תוכנית כלכלית לעזרה למשק. על פי הנתונים כרגע התוכנית תכלול חבילה של צעדים בהיקף של 80 מיליארד שקל.

תחזית צמיחה לשנת 2020 ו-2021 

בתנאים הנוכחיים קשה כמובן לקבוע את היקף הפגיעה הצפוי בתוצר ואת מהירות ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה. המציאות הכלכלית מוכתבת במידה מוחלטת מהיקף התפשטות הנגיף, וממידת השיתוק של הפעילות הכלכלית המוכתבת על ידי המגיפה ועל ידי ההוראות הממשלתיות למניעת פעילות כלכלית. תוואי ההתפתחות הכלכלית בחודשים הקרובים ייקבע במידה רבה על ידי התערבות הממשלה בפעילות הכלכלית.  
בשלב זה הרצנו שני תרחישים לבדיקת השפעת הוירוס על הפעילות הכלכלית:

(1) חזרה הדרגתית לפעילות לאחר חג הפסח עד לפעילות מלאה של המשק בחודש יולי ללא הפרעות משמעותיות לכלכלה בחצי השני של השנה. על פי תרחיש זה התוצר צפוי להתכווץ ברביע הראשון של 2020 ב-7% ואילו ברביע השני קצב הירידה בתוצר יואץ ל-13%. חזרה לפעילות מלאה ברביע השלישי של השנה עם צמיחה של 24%. הצמיחה בשנת 2020 בתרחיש זה תסתכם ב-5.7%- ואילו הצמיחה בשנת 2021 תיסתכם בכ-11.1%. בתרחיש זה המשק חוזר בסןף 2020 לרמת התוצר שאפיינה אותו בשנת 2019. שיעור האבטלה בתרחיש זה צפוי לעמוד על 17.5% ברביע שני ועל 9.7% בשנת 2020 בממוצע. בשנת 2021 הצפי הינו לירידה באבטלה ל-5%. בתרחיש זה הגירעון בתקציב בשנת 2020 צפוי להגיע ל-106 מיליארד שקל המהווים כ-9.5% מהתוצר ואילו יחס החוב תוצר יזנק ל-67% בסוף השנה.  

(2) חזרה הדרגתית לפעילות בחודש יוני והמשך הגבלות על הפעילות הכלכלית עד לסוף השנה. בתרחיש זה נוצר נזק  מצטבר למשק תוך פשיטת רגל של חברות. גירעונות גדולים בתקציב עלייה ביחס החוב לתוצר. בשנת 2021 הממשלה מעלה מיסים ומקטינה הוצאות בצורה חדה ומחריפה את המיתון במשק. על פי תרחיש זה התוצר צפוי להתכווץ ברביע הראשון של 2020 ב-7% ואילו ברביע השני קצב הירידה בתוצר יואץ ל-13%. 


תקציב המדינה:

הגירעון הממשלתי ל-12 החודשים עד נובמבר נותר גבוה, כ-3.7%. מתחילת השנה הסתכם הגירעון בתקציב ב-37.1 מיליארד ש"ח בהשוואה ל-24.8 בתקופה המקביל בשנת 2018 והוא צפוי להסתכם השנה בכ-55 עד 60 מיליארד שקל המהווים כ-3.7%-3.9% מהתוצר. ההכנסות ממיסים צפויות להגיע השנה ל-315 מיליארד לעומת  323 מיליארד לפי התחזית. נתוני הגירעון מראים כי ב-2020 הממשלה תהיה חייבת לעלות מיסים (לצד קיצוץ בהוצאות) על מנת להחזיר את הגירעון לתוואי יורד.


עבודה ושכר:

נתוני האבטלה לחודש אוקטובר מראים כי שיעור האבטלה ירד ל-3.4%, השיעור הנמוך מזה 40 שנה. אולם, הירידה באבטלה נובעת במידה רבה מירידה בכח העבודה (ובשיעור ההשתתפות) תוך האטה משמעותית בקצב הגידול בתעסוקה (1% בהשוואה לשנה שעברה). שיעור האבטלה בקבוצת הגיל 25-64 (גיל העבודה העיקרי), ירד ל-2.9%, בהשוואה ל-3.7% לפני שנה. שיעור המשרות הפנויות יורד במתינות מזה מספר חודשים, אך הוא עדיין גבוה ובשלב זה לא ברור שהוא מהווה אינדיקציה להאטה בפעילות.
 

מאזן התשלומים:

נתוני הרביע השני מצביעים על עודף של 1.8 מיליארד דולר וכ-5 מיליארד דולר ב-12 החודשים האחרונים. מגמת הירידה בייצוא צפוייה להיעצר בחודשים הבאים עקב צפי לגידול בהיקפי הסחר הבינלאומי. הירידה בקצב הגידול של הביקושים המקומיים שתימשך לתוך שנת 2014, לצד החלפת ייבוא דלקים בגז טבעי צפוייה להחריף משמעותית את בעיית העודף במאזן התשלומים ולפעול לההמשך התחזקות השקל בשנת 2014. 


אינפלציה:

מדד אוקטובר עלה ב-0.4% בהתאם לתחזית שלנו ונמוך במקצת מציפיות השוק (0.5%). עליות עונתיות (צפויות) נרשמו במחירי ההלבשה וההנעלה (6.9%), במחירי מוצרי המזון (0.7% - עופות ודבש בגלל החגים, חמאה בגלל מחסור), במחירי הפירות והירקות (2%) ובמחירי הדלקים (1.8%). מדד הדיור ירד ב-0.1%, בהתאם לעונתיות הרגילה (מדדי הדיור יורדים לאחר תקופת הקיץ). מחירי ההבראה והנופש ירדו ב-1.2% מעבר לעונתיות הרגילה. מדד אוקטובר בניכוי עונתיות עלה ב-0.1% שיעור העקבי עם סביבת אינפלציה נמוכה. 

ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.4%, תוך עליה של 1.3% במדד הדיור. קצב העלייה במדד הדיור (חוזי שכ"ד מתחדשים) נמוך בהשוואה לשנים קודמות ועשוי להצביע על שינוי מגמה. המדד ללא מוצרים שבשליטת הממשלה (חשמל, מים, תחבורה ציבורית), מחירי הדלקים ומחירי הירקות והפירות עלה בשיעור שנתי של  0.5%, נמוך מהגבול התחתון של  יעד האינפלציה. 

מדד נובמבר צפוי לרדת ב-0.2% תוך ירידה קלה במחירי הדיור (0.1%),  ירידה במחירי הפירות והירקות (1%) ובמחירי הדלקים (1.0%). גם מחירי המזון צפויים לרדת לאחר העלייה העונתית בחודש אוקטובר (חגים). לעומת זאת, צפוייה המשך עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה. מדד דצמבר צפוי לרדת ב-0.1%. שיעור האינפלציה השנתי צפוי לעמוד על 0.8% והאינפלציה ב-12 החודשים הבאים על 0.9%.

שערי חליפין:

בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח בתשעת החודשים הראשונים של השנה והשקל התחזק ב-9% ביחס לסל המטבעות תוך עלייה  של 6.6% מול הדולר ו-10.1% מול האירו. בנק ישראל, רמז בחודש ספטמבר על התערבות צפוייה בשוק המט"ח במידה והלחצים לתיסוף יימשכו. לאחר אי שינוי הריבית בסוף אוקטובר החל הבנק בהתערבות מאסיבית בשוק המט"ח ורכש בחודש נובמבר 1.3 מיליארד דולר. בנק ישראל צפוי להמשיך להיות פעיל בשוק המט"ח במידת הצורך. בינתיים נמשכים העודפים במאזן התשלומים, השוק מתכונן לתחילת הפקת הגז הטבעי בסוף 2019. הגיוסים של חברות ההיי טק בשיא בדומה להיקף האקזיטים בענף ופועלים להתחזקות השקל. 


הריבית:

בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על 0.1% ולמרות שהשאיר מקום להמשך הורדות הריבית במידה ויידרש, ניראה כי הוא מעדיף מדיניות של רכישות מט"ח לתמיכה בשער החליפין לפחות כל עוד עוד המשק בסביבת צמיחה מהירה ואבטלה נמוכה. גם מיצוי תהליך הורדת הריבית במדינות המתועשות משפיע על מדיניות של השארת הריבית ברמה הנוכחית. להערכתינו, כל עוד לא יחול  שינוי מהותי בסביבת הצמיחה של המשק בנק ישראל יותיר את הריבית ברמה הנוכחית. 

ריכוז פרמטרים - ישראל

תחזיות מאקרו כלכליות - כלכלה עולמית

כלכלה עולמית:

הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה לנוע בקצב איטי כאשר מרבית נתוני הצמיחה לרבעון השלישי מראים על יציבות ברמה נמוכה (ארה"ב, איחוד אירופי). עיקר החולשה מתרכזת בתעשייה והחלשות הסחר העולמי נמשכת. הסיכונים ממוקדים במלחמת הסחר ובתהליך הברקזיט בבריטניה. קצב הצמיחה של הכלכלה העולמית יישאר כ-2.7% בשנת 2020 בדומה לשנת 2019 (2.5%). 


מדינות מפותחות:

התוצר בארה"ב צמח ב-2.1% ברביע השלישי בהתאם לציפיות ובדומה לצמיחה ברביע שני. הגידול במועסקים הסתכם ב-266 אלף ועודכנו כלפי מעלה נתוני אוקטובר. הנתונים מראים כי המשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב של 2% לשנה, קצב הנמוך מקצב הצמיחה הפוטנציאלי שלו. קצב הצמיחה בשנת 2019 צפוי להגיע ל-2.3% ולכ-2% בלבד בשנת 2020 (לעומת 1.7% בשנת 2013). שוק העבודה ממשיך להיות הדוק. 

 

שווקים מתעוררים:

רוב הנתונים לשווקים המתעוררים נותרו חלשים. הצמיחה מואטת והצפי לסיום ההרחבה הכמותית בארה"ב מגדיל את החששות מבריחת הון. בסין נתונים חיוביים עם גידול של מעל 10% בייצור התעשייתי ועלייה של מעל 20% בהשקעות (תשתיות תחבורתיות, מפעלי מים וחשמל). גם הייצוא בהתאוששות. קצב הצמיחה בסין צפוי לעלות. במקביל לכך הרשויות הכריזו על מתווה לרפורמות לחיזוק השוק החופשי בעשור הקרוב, ונגיד הבנק המרכזי הודיע על כוונה להגמיש את משטר שער החליפין.בשאר המדינות המתפתחות הפאניקה נחלשה אולם הבעית נישארו. השווקים הגיבו בחיוב לדחיית ההאטה בקצב ההרחבה הכמותי. וקצב הצמיחה נמשך אולם בהודו הדיווח הינו על קצב צמיחה נמוך, ברוסיה קיפאון בתוצר, גם בברזיל קצב הצמיחה מאכזב עם עם ירידה בייצוא לסין, וירידה בקצב הגידול של הצריכה הפרטית. החשש מנסיגה הדרגתית מתוכנית ההרחבה הכמותית בארה"ב הכניסה את השווקים במדינות המתפתחות לחשש תוך ירידות חדות במחירי איגרות החוב ופיחותים במטבעות. בחלק מהמדינות נרשמה עלייה בריבית על מנת להתמודד עם בריחת המט"ח.  


הלחצים אינפלציוניים במדינות המפותחות בשפל 

בארה"ב ואירופה שיעורי האינפלציה נמוכים ביותר, בעוד שבבריטניה ויפן קצב  האינפלציה  מתייצב על מעל 2%. הירידה במחירי הנפט ובמחירי הסחורות מעודדת את ירידות המחירים. החלשות המטבעות של המדינות המתפתחות פועלים להעלאת קצב האינפלציה במדינות המתפתחות. קצב האינפלציה במדינות המפותחות צפוי להישאר נמוך מלבד ביפן בה ההרחבה הכמותית מניעה את עליות מחירים וכן בבריטניה בה קצב האינפלציה מעל 2%. בארה"ב ובאיחוד האירופי האינפלציה צפוייה להישאר מתחת ל-2% עקב החולשה בביקושים. 


שערי החליפין:

הדולר נחלש החודש בעקבות המשברים הפוליטים בארה"ב ודחיית הצמצום הכמותי. להערכתינו, התחזקות הדולר תתחדש בחודשים הבאים. הכלכלה האירופית חלשה היום מהכלכלה האמריקאית בכל פרמטר: הצמיחה בכלכלה האמריקאית גבוהה יותר, שיעור האבטלה בארה"ב נמוך יותר, ארה"ב בסיומו של משבר החוב ותהליך הקטנת רמת המינוף, בארה"ב צפוייה נסיגה מתוכנית ההרחבה הכמותית ואילו שיעור הריבית באירופה צפוי להמשיך לרדת. פתרון חלקי של בעיית החוב באירופה הינו פיחות מסויים בשער האירו ביחס לדולר ולמטבעות אחרים. 


נידחה צמצום רכישות האג"ח בארה"ב 

צפי לעלייה בריבית האמריקאית רק בשנת 2015. הבנק האירופי הפחית את הריבית בהתאם לציפיותינו לכ-0.25% . ההחלטה באה בעקבות צמיחה נמוכה וירידה חדה באינפלציה. צפי גם להרחבה כמותי מסויימת (ltro) במדינות האיחוד לאחר שבשנה האחרונה צוצמם מאזן הבנק המרכזי האירופי במחצית (בעקבות אי הנפקת אג"ח חדשות במקום אלו שמגיעות לפדיון). הפד ימשיך לחכות (כנראה עד מרץ 2014) עד שיתחיל בצמצום של קצב ההרחבה הכמותית. בינתיים הבנק המרכזי בבריטניה עשוי להתחיל לעלות ריבית בעקבות הנתונים החיוביים שם. במדינות המתפתחות שיעורי הריבית הקצרה בעלייה (ברזיל, אינדונזיה, הודו וטורקיה), עקב הלחצים האינפלציוניים שנוצרו בעקבות הפיחותים במטבע וכן ניכרת התערבות מאסיבית של הבנקים המרכזיים ברכישות מטבע מקומי. 


מחירי הנפט

תחזית מחירי הנפט לשנת 2014 משקפת גורמים כלכליים בסיסיים הכוללים גידול חזוי בעודף כושר הייצור של מדינות OPEC וגידול בהיצע מצד מדינות צפון אמריקה לצד ביקושים מתונים מצד אירופה וסין עקב קצב צמיחה מתון של הכלכלה העולמית. האצת הצמיחה בארה"ב צפוייה להביא לגידול בביקוש. הסיכונים הגיאופוליטים פחתו עם סיום המשבר בסוריה ועם ההסכם המסתמן עם איראן.


המשך תנועה בטווח צר של מחירי הסחורות 

מחירי הסחורות החקלאיות ירדו בשיעור חד בחודשים האחרונים, אם כי הם עדיין נמצאים ברמה גבוהה יחסית. מחירי הסחורות התעשייתיות צפויים לעלות עם ההתאוששות בכלכלה העולמית אולם יישארו מתחת לרמה של 2011.

 

ריכוז פרמטרים - עולם

צור קשר

info@macro-analytics.co.il

החשמל 33, תל אביב 6511707

  • Twitter - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

© 2020 כל הזכויות שמורות למאקרו אנאליטיקס

  • White Facebook Icon
  • White Twitter Icon
  • White LinkedIn Icon