• Sani Ziv

דורשים מומחי דאטא לעזרת משרד האוצר

כך נקל את העומס מהעסקים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה.


היום זה כבר ידוע - הקורונה כאן כדי להישאר. המשק לא ישוב לפעילות כלכלית מלאה בקרוב, והצעדים הכלכליים של הממשלה חייבים להיות ממוקדים יותר ומתאימים למצב. המדינה לא תוכל לממן לאורך זמן מענקים של עשרות אלפי שקלים לעצמאים. הפתרונות חייבים להיות ריאליים ושקולים, המדינה צריכה להבין שעסקים יפשטו את הרגל, למצוא לדרך למנוע מכך להוביל לדומינו של פשיטות רגל, כפי שקרה בארצות הברית בשנת 2008. מצב כזה יצריך חילוץ של מאות מיליארדים, ויוביל להתמוטטות הכלכלה הישראלית.


השיח על מספר החולים קשה, ומספר המתים משמעותי, אבל לצד זאת חובה לדבר על המחיר הכלכלי של כל צעד שהממשלה עושה. אכן קל ומדויק יותר לספור את מספר החולים, אך יש להבין את המשמעות הכלכלית של צעדים שנוקטת המדינה, כמו הגבלת אירועים ל-50 אנשים. לאחרונה הבינה הממשלה סוף סוף שמשרד הבריאות לא יכול לנהל מערכה בריאותית ברמת הקורונה, ולכן פנה לעזרת מומחים בצה"ל ובמשרד הביטחון. אבל אף אחד לא מדבר על כך שגם למשרד האוצר אין את הכלים והיכולות לנהל מערכה כלכלית ברמה הזאת, והוא חייב לקבל סיוע ממומחים כלכליים ופיננסיים כדי לנהל מערכה בסדר גודל כזה.


משרד האוצר אינו חושב לטווח רחוק. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא מדיניות המענקים. המענק נקבע לפי מחזור מכירות ופגיעה במחזור ביחס לשנה הקודמת. שיטה זו נראית על פניה כסבירה, אך נראה כי בישראל היא תביא ליותר נזק מתועלת. זו מדיניות שמגדילה את הכלכלה השחורה מכיוון שבעלי עסקים ישאפו להציג פגיעה גדולה במחזורים, דבר שיקטין את הכנסות הממשלה ממיסים וגם לא מאפשר לזהות את העסקים שיש להם חובות גדולים ונמצאים בסכנת פשיטת רגל.


המדינה מתגאה במיליארדי השקלים שהקצתה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה, אך ההליך הביורוקרטי של קבלת כספים אלה עשוי לקחת במקרה הטוב חודשים, כך שלא יימנעו פשיטות רגל רבות. חשוב להבין שכיוון שאף מדינה בעולם לא נתקלה במצב כלכלי כזה, חייבים להשתמש במדיניות קיצונית, תוך הבנה שהתאוששות המשק תיקח, במקרה הטוב, מספר שנים, לכן אסור למדינה להגיע לרמות גירעון מסוכנות כבר בחודשי הקיץ השנה.


בדומה למדיניות משרד הבריאות, על המדינה לבודד את העסקים והענפים המסוכנים, שקריסתם עלולה להוביל לדומינו ולהפיל עסקים גדולים אחרים, ולתת להם חמצן באופן מיידי. הכוונה אינה לחברות דוגמת "פוקס", שבקופתה מעל 500 מיליון ₪ במזומן, אלא על בעלי אולמות אירועים, חברות הפקה, מסעדות, מלונות, אשר ממונפות ברמות גבוהות. בעקבות הריביות האפסיות ששררו במשק בעשר השנים האחרונות יש כאלו רבות. ברמות מינוף אלה מצב של הפסקת עבודה לתקופה של למעלה מחצי שנה תביא בוודאות לפשיטת רגל. החישובים המתמטיים הנדרשים על מנת לאתר חברות אלה אינם מסובכים כלל. כדי למנוע את קריסת החברות, על הממשלה להפעיל מומחי Big Data  שיאתרו אותן על סמך מאגרי המידע של הבנקים ורשות המיסים. עבורן המדינה חייבת לקחת ערבות מיידית על הלוואות ולחייב את כל המוסדות הפיננסים לתת גרייס של שנה על כלל החוב, את העלויות של המהלך על מדינה לשאת בעצמה בשיתוף עם בנק ישראל. רצוי משרד האוצר ילמד ממשרד הבריאות ויעזר גם הוא במומחי דאטא מ-8200 , מהאוניברסיטאות ומתעשיית ההיי-טק.


חשוב להבין שגם תרחישי הקיצון של הבנקים אינם מוכנים למקרה של מגפת הקורונה, ובמקרה שהמדינה לא תתערב היא תוביל להפסדים של מיליארדי שקלים לבנקים שהינם נותני האשראי העיקריים לעסקים אלה. תוכנית הסיוע שקיימת היום תוביל, במקרה הטוב, לקריסה של אחד הבנקים בישראל. המשבר הכלכלי קרוב מאד להפוך למשבר פיננסי, והחודשים הקרובים הם קריטיים לכן יש לפעול מיד. משרד האוצר חייב להקים צוות חירום של מומחי בנקאות, מאקרו-כלכלה ומימון, שייצר פתרון מיידי ליישום כבר בשבועות הקרובים. זאת הדרך היחידה שתמנע את החרפת המשבר עד כדי קריסת בנק שלאחריו, החייאת המשק תיהפך למשימה כמעט בלתי אפשרית.


הכותב רז הדס- סטודנט לתואר שני במימון ושוק ההון באוניברסיטת תל אביב ואנליסט מחקר בחברת מאקרו אנליטיקס

Hrazhadas@Gmail.com

https://twitter.com/raz_hadas


0 צפיות

צור קשר

info@macro-analytics.co.il

החשמל 33, תל אביב 6511707

  • Twitter - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

© 2020 כל הזכויות שמורות למאקרו אנאליטיקס

  • White Facebook Icon
  • White Twitter Icon
  • White LinkedIn Icon