חיפוש
  • Sani Ziv

האם האינפלציה ב-2021 תרים ראש?

מדד המחירים לחודש דצמבר, שפורסם ביום שישי ירד ב-0.1%, והשלים ירידה שנתית (2020) של 0.7%. המדד השלילי נובע בעיקר מירידת מחירי הדלקים (11.4%), החשמל (4%), הוצאות דיור (9.9% בעקבות הפחתת מס רכישה) ומחירי המים (1.7%). התיסוף החד (5.1% ביחס לסל המטבעות) השפיע על מחירי המזון, ההלבשה, הריהוט והציוד החשמלי ועל סעיף מוצרים אחרים. אם נניח גמישות של 0.15 השפעת התיסוף על ירידת המחירים הסתכמה בכ-0.7 נקודות האחוז.


בניכוי השפעות עונתיות, השפעות של מחירי הדלקים והשפעות "טכניות" המדד ירד, לפי חישובינו ב-0.3% ולפי חישובי הלמ"ס המדד ללא מוצרי אנרגיה ירד ב-0.2%. נתונים אלו מראים כי קצב האינפלציה בשנת 2020 היה אפסי אולם לא נוצר תהליך דפלציוני בעקבות משבר הקורונה. תיאור זה עקבי עם אינדיקטורים להתפתחות הצריכה הפרטית המראים על גידול מואץ בתחום זה החל מחודש יוני.


בשנת 2021, הצפי הינו למעבר לאינפלציה חיובית של 0.7% כאשר עליית מחירי הסחורות החקלאיות לצד עלייה במחירי הנפט וגידול בביקושים עם השלמת תהליך החיסון צפויים להניע את המחירים כלפי מעלה. התחייבות בנק ישראל לרכוש כ-30 מיליארד דולר במהלך שנת 2021 למנוע התחזקות נוספת בשקל צפויה לשנות את מגמת התיסוף החד ותשפיע גם על תוואי המחירים בשנה הקרובה.


מבט ארוך טווח על התפתחות האינפלציה בעשור האחרון מראה, כי החל משנת 2014 האינפלציה במשק ירדה מדרגה, מ-2.6% בממוצע שנתי בשנים 2007-2013 ל-0% בשנים 2014-2020 כאשר המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור יורד בתקופה זו ב-0.8%. ירידת מדרגת האינפלציה התרחשה עוד לפני משבר הקורונה ונבעה מהגדלת נתח הרכישות באינטנרט והעמקת תהליך הגלובליזציה שהביא לשפע של סחורות זולות מהמזרח. עם זאת, כרגע גוברות ההערכות כי הדפסות הכספים המאסיביות של הממשלות בכל העולם לצד שינוים מבניים הכוללים את הזדקנות האוכלוסייה והנסיגה מתהליכי הגלובליזציה (ברקזיט, טראמפיזים) עשויים להביא לשינוי מגמה ולעליית האינפלציה בשנים הקרובות.


כאמור, בנק ישראל הודיע ביום חמישי שהוא צפוי לרכוש כ-30 מיליארד דולר בשנת 2021 ובנוסף שידר מחויבות מלאה להגנה של שער השקל במטרה לתמוך בייצוא ובייצור המקומי על רקע משבר הקורונה והשפעותיו על שוק העבודה. בנק ישראל גם הבהיר שהוא רואה שער של 3.4-3.5 שקל לדולר כתחום סביר. היקף רכישות כה גבוה של הבנק המרכזי צפוי לקזז את עודף ההיצע של מט"ח הנובע מהחשבון השוטף (~ 18 מיליארד דולר) ומהשקעות הזרות הישירות (~ 8 מיליארד דולר). להערכתינו, המהלך יצליח לשנות את מגמת התחזקות השקל ולשנות גם את כיוון התנועות הפיננסיות. בנוסף, התחסנות האוכלוסייה צפוייה להביא לגידול בנסיעות של ישראלים לחו"ל ולגידול בביקוש למט"ח בעוד התיירות לישראל צפוייה להיות מגובלת לאורך השנה. אנו מעריכים פיחות של 2% בשער הסל בשנת 2021 ובהנחות על שער דולר אירו הצפי הינו ל-3.35 שקל לדולר ל-3.95 שקל לאירו.


שאר רכיבי המדיניות המוניטרית צפויים להישאר בעינם. הריבית צפוייה להישאר כ-0.1% המדיניות המוניטרית צפויה להישאר מרחיבה לפחות במחצית הראשונה של שנת 2021. בנק ישראל צפוי להקטין את היקף רכישות האג"ח לקראת אמצע השנה במידה והמשק אכן יחזור לפעילות מלאה.

לפירוט התחזיות ראו ניתוח המדד ותחזיות באתר.

10 צפיות0 תגובות

הרשמו לניוזלטר

info@macro-analytics.co.il

החשמל 33, תל אביב 6511707

  • Twitter - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

צור קשר

© 2020 כל הזכויות שמורות למאקרו אנאליטיקס

  • White Twitter Icon
  • White LinkedIn Icon