מחקרים אחרונים

איזור הנגב אופיין במשך שנים רבות ברמת חיים נמוכה בהשוואה לאיזור המרכז, בפיגור בהשקעות בתשתית ובהשקעות אחרות וברמת ההון לעובד נמוכה ביחס לאיזורים אחרים בארץ. העברת בסיסי צה"ל לנגב, שהחלה עם העברת בסיס ההדרכה ייצרה מנוף כלכלי משמעותי לשינוי מגמה זו וצפויה, אם  תלווה במדיניות כלכלית מתאימה, לשנות את תוואי התפתחות הנגב לעשורים הבאים. 

 

על מנת לאמוד את ההשפעה של העברת בסיסי צה"ל דרומה, פיתחה חברת מאקרו אנליטיקס עבור משרד הביטחון מודל מאקרו כלכלי ענפי רב שנתי להערכת ההשפעות הכלכליות של המעבר דרומה על כלכלת איזור הנגב. המודל הוצג בפני פורום של הנהלת משרד הביטחון וצפוי להיות מוצג בפורומים נוספים בחודשים הבאים. 

המודל התבסס על המתודולוגיה הגנרית המקובלת של מודל תשומה תפוקה איזורי (Regional impact Aanlysys)  תוך הרחבתו בשני מימדים עיקריים:

• הרחבה למודל תשומה-תפוקה איזורי דינמי (רב שנתי: 2012 – 2035).

• הרחבת המודל לתפיסת השפעות של סביבתיות (תשתיות לאומיות) ופיתוח מרכז תעשיית היי טק.

 

מתודולוגיה:

על מנת לאמוד את ההשפעה הכלכלית של המעבר דרומה ניבנה מודל מאקרו כלכלי איזורי רב שנתי. מודלים המתבססים על מערכת תשומה תפוקה, לבחינת ההשפעות של שינוים חיצוניים על כלכלת איזור מסוים, נפוצים מאוד בניתוח כלכלי איזורי והם בעלי ערך רב לניתוח זעזועים חיצוניים משמעותיים והשפעתם על כלכלת האיזור. יש שתי השפעות עיקריות שמנותחות: השפעת צד הביקוש והשפעת צד ההיצע. צד הביקוש כולל את השפעת ההוצאה הכספית על הספק, על ספקי המישנה שלו ועל ההוצאה לצריכה פרטית וציבורית (השפעות מכפיל). ממדים אלו מתבטאים בהגדלת הפעילות הכלכלית וגידול בהיקפי התעסוקה. צד ההיצע משקלל גידול בפריון או בהון האנושי. לדוגמה, הקמת אוניברסיטה חדשה תביא לגידול בפעילות עקב ההשקעה בבנייה ובהוצאות התפעול ובמקביל צפויה הגירה של מרצים וסטודנטים ועלייה בהון האנושי של כח העבודה.

במודל שפותח עבור משרד הביטחון, שולבו השפעות מצד ההיצע והשפעות מצד הביקוש. השפעות מצד הביקוש הינן ההוצאה להקמת הבסיסים והתפעול שלהם, תשלום שכר לאנשי הקבע והוצאות נוספות. בצד ההיצע נכללו השפעות של השקעה בתשתית לאומית (כבישים, רכבות, בתי חולים, בתי ספר) והשפעות השקעות אלו על הפריון. כמו כן, העבודה כללה ניתוח ההשפעה של העברת בסיסי צהל לנגב על פארק היי טק המוקם בסמוך לאוניברסיטת באר שבע. השפעות של ריכוז עסקים באיזור מסוים והגידול בפעילות הנובע מזה נחשבות כיום לעוגן משמעותית בפיתוח של כלכלות איזוריות. 

בסיס הנתונים להכנת העבודה  התבסס על נתוני למ"ס לצד נתונים שסופקו על ידי מינהל מעבר דרומה ומשרד הביטחון.