מחקרים אחרונים

לקוח: הרשות לחקר שירותי בריאות    תאריך: מרץ 2016 

רקע
בשני העשורים האחרונים, עברה מערכת הבריאות בישראל תהליך מואץ של גידול בביקוש לשירותי בריאות הנובע מתהליכי הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בהכנסה והרחבת מיגוון השירותים המוצעים לציבור. במקביל חלה ירידה באספקת שירותי בריאות ציבוריים לנפש, בעקבות צמצום תקציבים ציבוריים המיועדים לבריאות. מטרת העבודה הייתה כימות שאלת התחלופה בין יעילות בייצור לבין הערך החברתי של שוויון והשפעות חיצוניות. באמצעות מודל של שיווי מישקל כללי עם התמקדות בשוק הבריאות העבודה בחנה את התועלת למשק מדרגולציה מלאה של מערכת הבריאות בישראל ובמקביל חישבה את הערך החברתי שיקזז במלואו את תוספת היעילות למשק. התחלופה בין יעילות בייצור לבין הערך החברתי נמדדה בשורה של הנחות לגבי גמישויות תחלופה בין מרכיבי הצריכה השונים ובכך, נתנה כלי כמותי לבחינה של שאלת פרטי מול ציבורי במערכות בריאות שונות.

המחקר נערך באמצעות בניית מודל בשיווי משקל כללי, עם התמקדות בסקטור הבריאות. כיול המודל לשנת הבסיס מבוסס על פיתוח מטריצת חשבונאות חברתית עם דגש על בריאות ציבורית ופרטית.  

​

המימצאים עיקריים הראו שללא התייחסות לערך החברתי תוספת התועלת למשק מהגדלת מערכת הבריאות הפרטית תנוע בין 0.13% -0.45% מהתוצר בהתאם לגמישות התחלופה תוך גידול משמעותי בצריכה של שירותי בריאות. בהינתן ערכים חברתיים שונים תוספת התועלת קטנה במהירות עד לנקודה בה המערכת הייתה אדישה בין מערכת פרטית וציבורית. 

​

הקליברציה של המודל לישראל, הראתה כי במקרים רבים תוספת התועלת נמוכה מהפסד הערך החברתי. מעבר למערכת פרטית במקביל למתן סובסידה למערכת הציבורית לא תפתור את בעיית הפסדי הערך החברתי. 

​

המודל המאקרו כלכלי 
(עבור לקוחות החברה) 
המבנה הבסיסי הינו של מודל צמיחה ניאו-קלאסי המבוסס על ניתוח התפתחות הביקושים לתוצרי ענפי המשק והתפתחות צד ההיצע. הביקוש לתפוקת ענפי המשק קובע את הביקוש לתשומות הייצור הון ועבודה של כל ענף. באמצעות מערכת תשומה תפוקה נקבעים הביקושים החוזרים לתשומות הייצור. השווקים מתנכים באמצעות שינויים במרכיבי הייבוא באותם מוצרים בהם ניתן לייבא על  מנת  לענות על  עודפי  ביקוש.  

​

צד הביקוש: 
הביקוש לתפוקת כל ענף נקבע על  ידי התפתחות הביקושים המקומיים והתפתחות הביקוש מחו"ל.
ביקושי חו"ל לתפוקת כל ענף, נקבעים על ידי התפתחות הכלכלה העולמית ושער החליפין הריאלי.
הביקושים המקומיים נקבעים על ידי הביקושים של משקי הבית בניכוי ייבוא מתחרה.
ביקושי משקי הבית נקבעים על ידי ההכנסה הפנויה של משקי הבית בהתאם להתפתחות השכר והתעסוקה (שנקבעים בצד ההיצע). 

​

צד הייצור: 
לכל ענף פונקציית ייצור מצרפית, כאשר התוצר של כל ענף תלוי בגורמי הייצור הון ועבודה ובפיריון הכולל (total factor productivity). הפיריון הכולל הינו ניטרלי (Hicks neutral) – ומשפיע בצורה שווה על פיריון העבודה וההון.